עשרת הטיפים המשפטיים לסטארט-אפיסט המתחיל
עיתון גלובס פרסם עשרה טיפים משפטיים ליזם המתחיל, איתם אנו מוצאים לנכון לשתף אותך:
1. היכן להתאגד?
להחלטה על מקום ההתאגדות המשפטית עשויה להיות השפעה רבה על אופן שבו תמוסה החברה ועל יכולתה לקבל תמיכה מגופים ממשלתיים כמו המדען הראשי.
לפני שאתם מחליטים היכן להתאגד – בין אם בישראל ובין אם בחו"ל – מומלץ להתייעץ ולהבין מהן ההשלכות הכלכליות וההשלכות המיסוייות של כל אחת מהאפשרויות שעומדות בפניכם. לערוך טבלה של יתרונות וחסרונות ורק אז לקחת החלטה נכונה עבור המיזם שלכם. שינוי מקום ההתאגדות של החברה בשלב מאוחר יותר עשוי לייצר אירוע מס לחברה ולכם היזמים.
2. איך להתאגד?
רוב הסטארט-אפים מתאגדים כחברה בעירבון מוגבל. התאגדות כזו מגבילה את אחריותם של בעלי המניות בה, וכך היא מגנה עליהם למעשה ממצב שבו יידרשו בעתיד לשלם מכיסם בגין התחייבויות שנטלה על עצמה החברה.
3. מתי להתאגד?
יזם צריך לחשוב מתי להקים את החברה שלו, גם מבחינת היבט המיסוי וגם בהיבט של אחריות. מצד אחד להקים חברה עולה הרבה כסף, יש לכך הוצאות נלוות וזה יוצר מנגנון שצריך לטפל בו, ולכן בדרך כלל יזמים לא ממהרים להקים חברה. מצד שני היבטי המיסוי הינם מהותיים ומובילים לכך שבדרך כלל עדיף להקים חברה כמה שיותר מוקדם. כך הקניין הרוחני וכל הפיתוחים שנעשים הם של החברה, ואז אין בעיה אחר כך להעביר בעלות עליהם לחברה. אם הפיתוחים נעשים לפני הקמת החברה, אז כאשר רוצים בהמשך להעביר את הקניין הרוחני לחברה מדובר על פי רוב באירוע מס שכדאי לבדוק מה ההשלכות שלו.
4. עם מי להתאגד?
קודם כל הממציא/ היזם צריך לראות אם יש לו שותפים לרעיון ואם לא המציא את הרעיון לבד. אם יש לו שותפים אזי הוא צריך להסדיר את העניינים ביניהם. הכוונה היא לוודא שבהמשך הדרך לא יבוא צד שלישי ויטען שהרעיון הוא שלו. כך למשל, חוקר שהמציא מוצר בזמן עבודתו כשכיר, אזי האוניברסיטה יכולה לטעון שיש לה בעלות על הרעיון כך גם החוקר בבית חולים או שכיר במקום עבודה וכדומה.
לפני שמתחילים להגן על הרעיון חייבים לוודא שאין צד שלישי שזכאי לו. עם זאת, לא תמיד אפשרי לנתק זכאות קיימת, ואז מערכת ההסכמים של הסטארט-אפ שונה לחלוטין. המעביד או האוניברסיטה הופכים לשותפים שלך או שאולי הם בכלל הבעלים של הרעיון או המוצר.
בצד המסחרי חשוב בראש ובראשונה לחבור ליזמים נוספים או לקבוצה שמשלימה את היזם מבחינת היכולות שלו. אם מדובר ביזם שהוא טכנולוג למשל, אז כמובן היה רצוי שיצטרף אליו אדם שהוא יותר ביצועיסט ולהיפך. יזמים שיוצאים לדרך לבד בלי שהם מכוסים בצד הטכנולוגי או בצד הביצועי, עשויים להיתקל במהמורות בהמשך ויכולים לחבור בעתיד לטכנולוג שינגוס נתח משמעותי יותר באחזקות שלהם בחברה.
5. חלוקת האחזקות בחברה
אחרי שמצבת השותפים ברורה, תידרשו להחליט כיצד יראה מבנה ההון של החברה. טבלת הון מניות של החברה תשקף את חלוקת המניות בין היזמים בחברה, ולמעשה תעגן את חלוקת אחוזי האחזקה של כל אחד מהשותפים.
יש לקחת בחשבון שמשקיע ירצה לראות אחוזי אחזקה משמעותיים ליזמים הדומיננטיים בחברה.
לאחר שדנתם באחוזי האחזקות של כל אחד מהשותפים אל תשכחו את אלו שהבטחתם להם קודם לכן חלק בהון המניות של החברה למשל בני משפחה או חברים שמימנו את המיזם בתחילת דרכו; עובדים או יועצים שסייעו להגיע לשלב הזה. בשלב זה, כדאי לחשוב צעד אחד קדימה לגיוס הראשון ולתכנן כמה כסף מעוניינת החברה לגייס בשלב ראשון ואיזה אחוז בחברה היא מוכנה לתת תמורת השקעה זו.
6. עריכת הסכם מייסדים
זהו למעשה הסכם בין בעלי המניות הראשונים בחברה שיקבע איך תתנהל החברה ואיך יתקבלו החלטות. מצד אחד, חשוב לעגן את ההסכמות בין היזמים בהסכם מייסדים מסודר. מצד שני אם החברה מחפשת השקעה כבר בשלב הזה צריך לקחת בחשבון שכאשר ייכנס משקיע חדש, הסכם המייסדים עשוי להשתנות ויתכן שההשקעה הכספית בו בשלב זה היא מיותרת.
במידה שהחלטתם לערוך הסכם מייסדים, חשוב שתתייחסו למספר נקודות מהותיות כמו: מבנה הון המניות בחברה, מבנה הדירקטוריון והגדרה מדוייקת של תפקידו ותרומתו של כל אחד מהשותפים למיזם.
ההסכם צריך לכלול גם התחייבות של כל המייסדים שלא להתחרות החברה כל עוד הם בחברה בכל תפקיד שהוא, וכן לתקופה מסויימת לאחר מכן, הסכמות על אופן המימון של החברה עד הגיוס הראשון וכו'.
הסכם המייסדים הוא כמובן אחד הדברים החשובים ביותר ליזמים שרוצים לצאת לדרך במיזם משותף. הוא חייב להגדיר את מערך היחסים ביניהם, גם במישור המשפטי כבעלי מניות בחברה, וגם את תחומי האחריות ביניהם ומה היקף המעורבות שנדרש מכל יזם. מדובר בתיאום ציפיות מאוד חשוב בין היזמים. כמו כן כדאי שהיזמים יסכימו כבר בהתחלה מה יקרה אם אחד מהם ייפרד מהמיזם בהמשך הדרך, ומה קורה כשיש מחלוקת בין הצדדים. כלומר ההסכם צריך לדאוג גם למנגנונים לפתרון סכסוכים וגישור.
7. רישום פטנט
זו למעשה הדרך העיקרית שבה תוכלו להגן על המוצר שלכם מפני מתחרים.
מי מאיתנו לא שמע על קרבות הענקים בין אפל לסמסונג על הפרות פטנטים? כדי להגן על המוצר שלכם בצורה הטובה ביותר גשו כמה שיותר מהר לעורך פטנטים. תהליך הבדיקה לרישום הפטנט הוא תהליך לא זול שאורך זמן אבל כדאי להתחיל אותו מוקדם ככל האפשר מכיוון שהמועד הקובע משפטית הוא מועד הגשת הבקשה. במידה שאין יכולת להגן את הרעיון בפטנט – חשבו איך ניתן להגן על הרעיון בדרך אחרת.
מומלץ לצוות שמתחיל את דרכו לקבל ייעוץ ראשוני אילו כלי קניין רוחני ניתן להתאים למוצר או לשירות שהם עומדים לפתח. מצד אחד מרבית הסטארט-אפים שאנחנו פוגשים מודעים לנושא של הפטנטים אבל חלק גדול מהם לא מודע לעובדה שפטנטים הם הגנה לא מספיק חזקה ולפעמים אפילו לא כל כך אפשרית למוצרים מסויימים. למשל כשהמרכיב העיקרי ואולי הבלעדי הוא תוכנה יש קושי גדול מאוד להגן על מוצרי תוכנה או על פיתוחי תוכנה באמצעות פטנטים בלבד. לצוות כזה שהמוצר שלו הולך להיות מוצר מבוסס תוכנה רצוי לשקול פתרונות נוספים למשל של רישום של זכויות יוצרים על תוכנה וכדומה.
8. הכנת הקרקע לגיוס המשקיעים
המשקיעים מבצעים בדיקות יסודיות לחברה – האם עד כה הכל נעשה כמו שצריך והאם החברה מוגנת מבחינה משפטית מיסויית וכדומה. גם בשלב זה מעורבים עורכי דין הן מטעם המשקיעים הפוטנציאליים והן מטעם החברה. גם השאלה באיזה תנאים מגייסים את הכסף כרוכה בטיפול משפטי. למשל בארץ יכולים היזמים לקחת כסף נוסף מהמדינה באמצעות המדען הראשי, בנוסף אפשר גם לגייס כסף בשוק הפרטי ולקבל השלמה מהמדען הראשי ולכל גיוס יש את ההשלכות המשפטיות שלו.
בתחילת הדרך היזמים לחוצים לגייס כסף כדי להמשיך בפיתוח. לחץ פיננסי כזה עשוי להביא ליצירת מבנה אחזקות לא פרופורציונלי בחברה, תוך הערכות שווי נמוכה מהרצוי. מצב כזה עשוי ליצור עיוות במבנה האחזקות בחברה ויקשה על הכנסת משקיעים נוספים בעתיד.
9. תוכנית אופציות והעסקת עובדים
כמעסיקים, ברגע שמגייסים כסף ויש עובדים בחברה, מומלץ לתת להם אופציות למניות על מנת שירגישו שייכות. בשלב זה צריך לבנות תוכנית אופציות להגיש את התוכנית למס הכנסה, לגייס נאמן ורו"ח שילוו אותה.
10. לבדוק שאין מגבלות רגולטוריות
ממציא חייב לבדוק אם אותה מדינה שבה אתה מעריך שיהיה לך עמה אינטרס מסחרי בעתיד מחייבת הליך רגולציה נוסף. למשל בנושא פיתוח התרופות נדרשת חותמת של ה- FDA האמריקאי. לכן צריך לבדוק מראש אם המוצר עומד ברגולציה של האמריקאים ועובר את הסף הנדרש.
אין להיזקק לתוכן חוזר זה מבלי לקבל עצה מקצועית מתאימה שכן אין מטרת החוזר אלא להפנות את תשומת הלב לאמור בו.
לכל שאלה נוספת, אל תהססו לפנות אלינו: 03-7106106, info@goldpro.co.il
בכבוד רב,
גולדברג פרושן ושות'
רואי חשבון
יבנה 31, תל אביב-יפו 65792